באופן עקרוני,כל נחקר מגיע לחקירה משטרתית מתוך שתי עמדות מוצא אפשריות– 

לאחר מעצר או ללא מעצר קודם לחקירה. נפרט – 

1.-מעצר או עיכוב –  גם פה קיימות שתי אפשרויות נפוצות – עוכב או נעצר במהלך אירוע פלילי או מייד לאחריו – לדוגמא – סוחר סמים מוכר סם ובמהלך עסקת הסמים קופץ שוטר שהיה סמוי ועוצר את המעורבים. דוגמה נוספת – קטטה בה שוטרים מוזמנים ועוצרים את המעורבים וכו.

נציין שעיכוב מוגבל לשלוש שעות ולאחר מכן יש לשחרר או לבצע מעצר, ניתן בנסיבות מסויימות להאריך את העיכוב.

אפשרות שניה- אפשרי שיבוצע מעצר, בנקודת זמן רחוקה יותר מהארוע הפלילי, לעיתים שבועות או חודשים אחרי,  (לדוגמה שוטרים מתדפקים על דלתו של אזרח, באמצע הלילה, או ברחוב  –  ועוצרים אותו– בדכ כתוצאה מתלונה או ממידע מודיעיני) לדוגמה – אדם נעצר בביתו בעקבות מידעים שיש בביתו אמל”ח (אמצעי לחימה – נשק), סמים וכו. או מקרה רצח או אונס שהוביל לחשוד לאחר התאמת דנא אפילו זמן רב לאחר המקרה.

2 –ללא מעצר – שוטר נחמד מתקשר לביתו של אדם ומזמין אותו לחקירה. בדכ בעבירות קלות יותר, כמו הלשנה על שימוש בסמים לצריכה עצמית, תלונות על ארועים קלים יחסית שעבר זמן רב מאז ביצועם כמו הטרדה מינית, תקיפה סתם, וכד 

יש הבדל רב בין שתי הסיטואציות- במקרה הקל יותר – בו אדם מוזמן טלפונית – העצה החשובה שלי למוזמן – לנסות לברר  בשיחה עם השוטר כמה שיותר פרטים – האם אני מוזמן לחקירה באזהרה או למתן עדות? מי המתלונן?מה העבירה? להזהר מכל מה שאומרים לשוטר בטלפון, לא לפתח שיחה על העניין – מה עשיתי מה לא עשיתי, כי שניה אחרי השיחה השוטר רושם מזכר שיהיה גם לו משקל בהמשך. חשוב לשמור על נימוס ולא להכנס לויכוח, אחרת אתה מגיע וכבר יש אליך אנטי…

נקודה חשובה היא שניתן בדכ לתאם עם השוטר מועד להגעה- גם אם הוזמנת לעוד שעתיים , למחר בבוקר– יש לי בעיה עם העבודה, הילדים וכו ולדחות את החקירה על מנת להתארגן ולהתייעץ עם עו”ד.

כאן יש לי פנאי לדבר עם עו”ד ולהתכונן אם ידוע לי על מה אני עומד להחקר וכמובן לקבוע עם העו”ד להיות פנוי בשעות החקירה לצורך הגעה לתחנה או להתייעצות טלפונית.

המקרה הראשון- חקירה מייד לאחר מעצר – היא הבעייתית יותר, הנחקר נמצא במצב נפשי חריג, לעיתים קשה ביותר, נסער, הוא לחיץ מאוד ופועל מתוך אינסטינקטים של השרדות, בהלה ופחד.

תפקיד העורך דין הוא להחזיר את הנחקר לשליטה.  כדאי לעורך הדין להכיר את כל החוקים והזכויות של העצור,להכיר את ההתנהלות של אנשי החוק וצריך מידה מידה לא מבוטלת של אסרטיביות וחוסן על מנת להתמודד עם מכשולים בתחנת המשטרה או בבית המעצר ולעיתים אף להתעמת עם החוקרים.

כאן המקום לציין כי לעיתים, החוקרים יאמרו לנחקר “בחברות”, במסדרון, ” עזוב, למה לך עכשיו עורך דין, אנחנו בטוב איתך, כמה שאלות ואתה הולך הביתה…”

“עורך דין רק יסבך את המצב” “למה לך לחכות לו עכשיו כמה שעות”  וכו…

על עורך הדין להזהיר את הנחקר מפני תופעות אלו כבר בשיחה הראשונה, היוועצות עם עורך דין היא זכות ממעלה ראשונה עבור החשוד.

הודענו אם כן לעורך דין שיגיע, על עורך הדין בשלב זה להתקשר לחוקר או לקצין החקירות ולהחליף איתו מספר מילים –לתאם שעת הגעה על מנת למנוע אי הבנות, ולבדוק בדיוק על מה הלקוח עצור.

עוד לפני הגעת העו”ד כדאי לזכור,  ורצוי כי העו”ד המשוחח עם העצור בשיחת הטלפון הראשונית, יזכיר לו את זה– אין “סמול טוק” עם החוקר לפני החקירה, גם אם החוקר אומר שזה OF THE RECORD – יתכן ואתם מוקלטים או שיירשם על ידי החוקר מסמך בעניין תשאול שערך. כך גם אין לדבר עם כל גורם משטרתי אחר, גם אם הוא לובש בגדים אזרחיים ומבטיח הבטחות, יתכן וזהו איש מודיעין ושיחה עמו עלולה להגיע למקומות לא טובים בה העצור עלול להפוך למשתף פעולה מבלי שידע למה הכניס את עצמו.

כשעורך הדין יגיע עליו לבדוק אם העצור זקוק לטיפול רפואי כלשהו,  שלא ננקטה כלפיו אלימות מצד השוטרים, כי נמסרה הודעה לבני משפחתו וכו

כמו כן  יבדוק עורך הדין אם היה ניסיון לשכנע את העצור שלא להיוועץ עם עו”ד, או שהובטחו לו כל מיני הבטחות אם יודה – הדברים האלה מחייבים הבאתם בפני החוקרים או הממונים עליהם וישמשו בידכם בעתיד קלף מיקוח בבית המשפט או מול התביעות. לעיתים ניתן אף לפנות למחש בתלונה במקרים קשים.

עורך דין בעל ניסיון ידע, כי עליו לגרום לחשוד להרגיש נוח, גם אם העבירות לא סימפטיות – עבירות מין, הטרדה, שוחד וכו  – ולנסות בזמן הקצר הזה לבנות אמון, להדגיש שיש חיסיון עו”ד לקוח וכל אשר נאמר ביניכם נשאר ביניכם, על פי החוק.  

הדבר הראשון שעל עורך הדין לעשות – לשמוע מהחשוד את גרסתו ולכתוב אותה תוך שהוא מנחה אותו בשאלות.

לאחר שעורך הדין מבין מהחשוד מהי גרסתו, הוא מנסה לבדוק איתו מה הראיות המצויות בידי החוקרים. 

לעיתים זה ברור, לדוגמה תיק בו ייצגתי עסק במורה בבית ספר תיכון אשר הזמין זרעי קנביס בדואר מחו”ל לכתובת דירתו. המעטפה אותרה בדואר על ידי כלבי הרחה וכשהגיע שוטר מחופש שליח הדואר,הוא גם מצא צמחי קנאביס ענקיים בדירה…

אז כאן לדוגמה ברור מה הראיות, מה גם שהיתה הודאה והייעוץ יתמקד יותר בגרסה- בטיעון כי מדובר אך ורק בצריכה עצמית. אנו ננסה לסתור את החזקה שכמות כזאת היא לא לצריכה עצמית קרי לשם סחר- ואכן אפשר לעיתים להוכיח זאת על ידי טיעונים מסויימים.

במקרים אחרים כמו לדוגמה בריבוי חשודים – ננסה לשער מה תהיינה הגרסאות של האחרים ומה ההסברים שלנו לכך.

זוכרים שאמרנו להחזיר את הנחקר ממצב של חרדה לשליטה? 

  • הוא עונה רק על מה ששואלים אותו, ולא מנדב מידע מיותר
  • מדבר מעט (לנחקרים בלחץ יש נטייה לדבר עצמם למוות) וחושב רגע לפני שהוא עונה
  • הוא לא “משער” או מניח הנחות, מה שהוא לא יודע – הוא עונה “לא יודע”. – לדוגמה – החוקר שואל – איך לדעתך נגרמו ההמטומות למתלונן, אם אתה אומר שלא תקפת אותו? במקום להגיד אולי כשהוא בא להרביץ לי זה מה שקרה לו נענה – אני לא רופא ואין לי מושג.

יש לציין כי בעבירות אשר העונש עליהן הוא מעל 10 שנים יש חובת תיעוד, כלומר כל רגע מצולם. 

 תרגילי חקירה – נושא חשוב מאוד.

להזהיר את הנחקר מפני תרגילי חקירה – תרגילים שטובים ומנוסים נפלו בהם – 

בחקירות רבות נעשה שימוש בתרגילי חקירה, במיוחד בחקירות סבוכות ורבות חשודים, בחקירות בהן החשוד הינו אגוז קשה לפיצוח ובחקירות בהן נתקלים בשתיקה בצורה של החשוד או מבוי סתום.

חשוב להבדיל בין תרגילי חקירה “פשוטים” ובין תרגילי חקירה המתחילים לעבור את גבול החוקיות. ועל מה אנחנו מדברים – 

דוגמאות לתרגילים הפשוטים –

  • השוטר הטוב והשוטר הרע – אחד צועק ומאיים בשנים רבות בכלא, מתאר לחשוד גם מה יקרה לו בכלא, מה יכתבו עליו בעיתון וכו וכשהוא מותש יכנס שוטר מלא חמלה ואמפתיה ויתחיל לומר לו – “לא חבל? ההורים שלך מבוגרים אתה רוצה לגרום להם כאלה בושות? הם ימותו מזה…כואב הלב, בוא אני אעזור לך, תדבר והיום אתה הולך הביתה” (הבטחות אשר אסור למשטרה לתת).
  • לומר לנחקר ששותפו הודה ו”פתח עליו” – תוך כדי שהחוקר מחזיק בידו את ה”הודעה” של השותף ומקריא ממנה.
  • בנסיעה חזרה לבית המעצר – עוצרים לאיזה עניין ופתאום במקרה משאירים את הנחקר עם עצור נוסף באותה פרשיה – אל תדאגו אתם לא לבד… הכל מוקלט ומצולם.
  • החוקרים יצאו מחדר החקירה והשאירו את הנחקר “לבדו” בחדר ובמקרה שכחו על השולחן ראיה כתובה כלשהי או מכשיר טלפון – לא לגעת!!

אם נעבור לתרגילים יותר “כבדים” – בעניין הזה יש לומר כי זהו עניין שנידון בכובד ראש בפסיקה ובספרות – 

  • מדובר על מקרים בהם זויפו לדוגמה פרוטוקולים של בית משפט והוצגו לעצור, זיוף ראיה מדעית- לדוגמה, זיוף מסמך המצביע על המצאות טא בזירה או דנא על גוף הקורבן.
  • מדובבים – מדובר בדכ בעבריינים שמוצעות להם טובות הנאה- ענין בעייתי כשלעצמו.  כולכם מכירים את מקרה זדורוב ושיחותיו עם המדובב  אשר לגבי עניין זה,הועלו השגות רבות.

צריך לשים לב שגם בתחבולות חקירה יש גבולות, בתי המשפט מאשרים תרגילי חקירה אך לעיתים ישנם תרגילי חקירה אשר עוברים את הגבול  . 

נקבעו מבחנים בפסיקה, כמו מבחן “תחושת הצדק, השכל הישר וחוש הפרופורציה” אך הם לא פשוטים ליישום ולא אחידים.  

בתיקים גדולים חקירות נמשכות על פני ימים וויתכן ועורך הדין יגיע להיוועץ עם החשוד גם במהלך החקירות – אני תמיד נוהגת לברר היטב אילו שאלות נשאלו ואילו ראיות הוצגו לנחקר, בניסיון להבין אם בוצעו תרגילי חקירה לא חוקיים.

אם נראה כי בוצע תרגיל שעבר את הגבול – אדאג להעלות זאת בדיוני המעצר כפגיעה בזכויות העצור ומאוחר יותר לפעול על פי הלכת יששכרוב בנוגע לראיות אשר הושגו תוך פגיעה בזכויות או באופן לא חוקי אחר.

הבעיה היא כי לעיתים עלול העצור להתחיל להאמין כי הוא באמת ביצע את העבירה,במיוחד אם היה תחת השפעת סמים או אלכוהול. 

מספר “טיפים” חשובים בענין זה – 

  • לא להרחיק עצמך מהארוע בכל מקרה –לדוגמה, בוצעה התפרצות לבית ונמצאה טביעת אצבע השייכת לחשוד. החוקר מטיח בו כי נמצא טא שלו בזירת ההתפרצות – נכון שזה יכול להיות תרגיל חקירה  , אבל יתכן וכדאי להשאיר פתח ולא להרחיק עצמי מהמקום לגמרי – כן, לפעמים עשיתי שליחויות באיזור, אני שיפוצניק אולי עשיתי שם עבודה וכו וכו. אם אומר בחיים לא הייתי באיזור לצורך לגיטימי ואכן נמצאה טא שלי – זו ראיה שמסבכת אותי.
  • חשוב לדעת כי לשתיקה בחקירה יש משמעות שעלולה לשמש נגד החשוד ולכן יש לשתוק רק לאחר התייעצות עם עורך דין ורק כשבדיבור תהיה פגיעה חמורה יותר. לדוגמה נחקר שמוטחת בפניו ראיה חותכת ומפתיעה באמצע חקירה או במהלך ימי חקירה אינטנסיביים והוא לא יודע איך להתייחס אליה ומה להשיב עליה, עדיף לו לא לענות ולבקש להתייעץ עם עו”ד בהקדם.
  • החוקרים עשויים להציע לנחקר כל מיני פעולות חקירה או בדיקה כמו פוליגרף, עימות וכד – עדיף שהנחקר יאמר שאין לו שום בעיה לבצע את הפעולה אך עליו להתייעץ קודם עם עורך דינו – במידה והפעולה פחות טובה לנו – מי שיסרב לה יהיה עורך הדין ולא הנחקר.
  • לא להתפתות להלשנות על שותפים למעשה תמורת הקלה בעונש  – הדבר בדכ רק יחמיר את המצב המשפטי, ויוסיף גם צרה של שותפים שירצו לסגור עם החשוד חשבון מאוחר יותר. רק במקרים יוצאי דופן ומורכבים עורך הדין יכול לנהל עם התביעה מגעים על מנת שהחשוד יהפוך לעד מדינה וכל ההקלות להן יזכה יועלו על הכתב בחוזה ממשי.

 סיכומו של דבר,

מדובר אולי בשלב הקריטי ביותר בהתפתחותו של התיק הפלילי.

היוועצו עם עורך דין פלילי מומחה בטרם תחקרו.

אשמח לסייע בכל דבר ועניין – 052-2565670

צור קשר

דילוג לתוכן