הוא איבד את המפקד שלו בלבנון.
בחור משכונת מצוקה, שכנגד כל הסיכויים, שירת כצלף ביחידה מובחרת.
אחרי כמעט שלוש שנים בצבא, הרכב שלפניו עלה על מטען ומפקדו הנערץ נהרג
לקחו לו את הנשק ושחררו לחופשה קצרה בבית, להרגע מהטראומה.
כשהגיע הביתה נתקל באמא עייפה ועמוסת חובות, אוספת שקל לשקל כדי להתקיים.
״בוא איתי״, אמר לו חבר ילדות
״פריצה קטנה לבית תסדר אותך…״
והוא עשה את טעות חייו.
היום, אחרי שלוש שנים, סיימנו את התיק, שכלל מספר עבירות רכוש.
הכוחות שלו היו דלים, אבל האמנתי בו, דחקתי בו ודחפתי אותו קדימה, לא להתייאש.
למרות שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן, למרות עתירת התביעה לשנתיים מאסר לפחות,
הצלחנו לשכנע את בית המשפט להטיל ענישה קלה,שלא מאחורי סורג ובריח.
הרגע בו לחץ את ידי ואמר ״תודה לימור״ היה מרגש, רגע ששווה הכל
זה מה שכל אחד צריך, מישהו שיאמין בו וידע איך מגיעים למטרה.
נאשם נורמטיבי בפלילים צריך עורכת דין טובה חזקה ומנוסה.